הקדמה

אנדודונטיה רגנרטיבית הוא ענף בטיפולי שורש שהתפתח החל משנת 2001 עת פורסם מקרה בו שן שאבדה חיות ופיתחה מורסה טופלה בצורה שהייתה בלתי מקובלת עד אז (השארת שרידי רקמת מוך בתעלת השורש) ולאחר סיום הטיפול השן המשיכה לגדול ולהשלים את התפתחותה וסימני החיות חזרו . שנתיים לאחר מכן החלו דיווחים שהלכו ורבו ברבות השנים על טיפולים בשיטה זאת עם הצלחות רבות.האיגוד האמריקאי לטיפולי שורש והאיגוד האירופאי כוללים טיפול זה בין כלל סוגי הטיפולים לטיפול במוך השן. והנהיגו פרוטוקול בנושא.

הטיפול מיועד בעקר לשיניים צעירות שלא השלימו התפתחותן ושאיבדו חיותן בעקבות חבלות בשיניים .ולשיניים שאיבדו חיותן בעקבות עששת עמוקה.

הטפול המקובל עד כה קרוי חיוד. בטפול זה מחדירים חומר חיטוי לתעלת השורש וממתינים תקופה ארוכה ליצירת מחסום מסויד בקצה השורש. לעיתים יצירת מחסום כזה אורכת בין 6-24 חודשים וטיפול זה מחליש את קירות השורש. בטפול חדשני יותר סוגרים את קצה השורש הרחב עם חומר מלאכותי (ביוצרמי) וע"י כך מקצרים את זמן הטיפול. חסרון עיקרי בשתי צורות טיפול אילו הוא שהשורש אינו ממשיך להתפתח ונשאר קצרובעל קירות דקים.

 עקרון הטיפול באנדודונטיה רגנרטיבית הוא גיוס תאי גזע המצויים בשארית רקמת המוך, ברקמות הסמוכות לשורש השן, ובזרם הדם והחדרתם לתעלת השורש לאחר חיטוי מרבי של תעלת השורש במטרה לגרום לרפוי הנגע הסב חודי במידה והיה קיים ולגרום להמשך של גדילה והתבגרות שורש השן. בכל המקרים שדווחו עד כה היה רפוי של הנגע סביב השורש ובהרבה מקרים נצפתה התארכות השורש והתעבותו. בחלק מהמקרים דווח על השבת חיות השן לקדמותה.